1אשר קצירו רעב יאכל, הרשע עצמו בימיו יאכל כל רעב קצירו:2ואל מצנים יקחהו, ואם יקחהו הוא, מבין הקוצים והצנים יקחו אותו, כי תעלה ארצו שמיר ושית:3מצנים, יחסר אות הכפל, מן ולצנינים בצדיכם. או יהיה יקחהו שב אל הרעב הנזכר, כי ילקט קצירו מבין החוחים:4ושאף, כל צמא חיל הרשע וממונם:5שאף, כמו באוות נפשה שאפה רוח. והתרגום אמר ואל מצנים יקחהו: ופולמוסין במאני זייני ידברוניה, פתר צנים מן ונושא הצנה לפניו, כאילו אמר ואל אנשי המלחמה יקח ויאסוף קצירו כי הם יאכלוהו:
